קוד הקיום דרך השפע האין סופי עבורך 

האדם קיבל סך צפנים רגשיים רוחניים כדי לחיות את חייו מתוך "ואהבת לרעך כמוך", משפט אשר מכיל בתוכו חוקים ומוסר שהם חופש האדם להיות מי ומה שהוא ללא זיוף ושקר אשר מגיעים מתוך תלות, פחדים, חרדות וחששות שיש לאדם מתוך איך רואים אותי, מה יחשבו עליי, איך אני נתפס ועוד תחרותיות והישגיות שגורמת לאדם לפגוע באדם אחר.
האדם הינו פרט, בדיד וכדי להרכיב את הקבוצה, צריך האדם לחיות את חייו באיזון עצמי, אותו איזון עצמי יכול לבוא אך ורק אם האדם שהוא הפרט, יכיר במי ומה שהוא ויעניק קודם כל לעצמו, אהבה, חופש בחירה, מימוש רצון חופשי שאינו תלוי באף אדם אחר.
האדם מורכב בסה"כ מארבעה גורמים שהם יסודות היקום והטבע:
יסודות השכינה.
בטבעו של האדם ישנם ארבעה יסודות - אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה, שהם יסודות האושר באדם ומתוכם ייתן לבני האדם סביבו.
יסוד האושר אוגד בתוכו מאפייני התנהגות והתנהלות מתוך הרוח הגבוהה שמתעלה מעל כל פחד וחשש, הרוח הגבוהה אשר מכילה בתוכה מאפייני השכינה הגבוהה ביותר.
כך שלכל יסוד יש קבוצת מאפיינים שהם הצופן הרגשי רוחני של האדם והם מהות "אהבת אמת בינו לבין עצמו".

פיזי - יסוד האהבה שייך לקבוצת התרומה - כתר היסוד הוא נתינת טוב הלב ונדיבות להיות מוסרי וערכי ומתחשב בתוך עצמו דרך סל מאפיינים טבועים שהם: חכם, רוכש ומוסר יידע ומידע, מוכשר, מיומן, מוכן, מותאם, בעל חוסן נפשי, פיקח, בעל ערכי מוסר גבוהים, חרוץ, שקדן, משקיע, פרקטי, אפקטיבי, עוזר, מפוקח, אחראי, שקדן, ממוקד, מתמיד.
עשייה לטובת צמיחה ושגשוג בעולם הפיזי חומרי למען ייעול והתקדמות החומר לרוח הגבוהה.

רגש - יסוד השמחה - שייך לקבוצת אהבה - כתר היסוד הוא להלהיב להשכין שלום ולהאיר את האור הפנימי בתוך עצמו דרך סל מאפיינים שהם: מרגיע, משכין שלום, משכנע בטוב, מתווך, וותרן, משפיע, אמיץ, מקבל, שמח, מרוצה,מכבד, מסוגל, נהנתן, מפנק, מתפנק, פלרטטן, מחבק, קליל, לבבי, בעל חום אישי גבוה.
הרצון של הרוח הגבוהה להתלהבות רגשית, לפנק, לתת שמחה ועוד ערכים שעליהם אחראי יסוד השמחה, כל הערכים בקבוצה חייבים להגיע מתוך יסוד השמחה שמושתת על גילוי האור הפנימי.

מחשבה - יסוד האופטימיות - שייך לקבוצת קבלה - כתר היסוד הוא לראות ולחקור את הטוב שבתוכו, מתוך כנות, דייקנות וקליטה על חושית דרך סל מאפיינים שהם: צנוע, כן (ישיר, אמיתי), מסתפק במועט, ביישן, סלחן, בעל נתינה, מציאותי, יציב, תקשורתי, נעים, נחמד, נוח, משתתף, מסור, אותנטי, מסופק, שבע רצון, הולך עם משאלות הלב.
הרצון של הרוח הגבוהה להשתמש באינטואיציה ככלי חוקר לראות את האמת בתוך האמת כדי לממש את הראייה האינטואיטיבית העמוקה למצוא מעבר לכאן ועכשיו. מכאן ראיית הטוב והיש בכל דבר ועניין.

רוח - יסוד הקבלה - שייך לקבוצת החברות - כתר היסוד הוא להישאר נאמן לפשטות (אותנטיות) שבתוכו מתוך חיבור והקשבה לרוח הגבוהה שבו דרך סל מאפיינים שהם: בעל מוטיבציה, נחת רוח, מקבל, תומך, רחמן, סובלני, מסביר פנים, טוב לב, מתחשב, משפיע, נאמנות, פשרן, קשוב, מסתכל, בעל עומק רגשי, הולך עם משאלות הלב, מרשים, אציל נפש.
הרצון של הרוח הגבוהה להשתמש בכלי הפשטות ככלי חוקר להישאר אותנטי עם עצמו להישאר מחובר לרוח המכוונת כדי לא ליפול לרושם וסיבוך.

אדם בדרגת שכינה.
ארבעת היסודות נמצאים באדם מבראשית כך שלאדם יש את סך ארבעת הכתרים ואת המאפיינים שמרכיבים את הכתר הגבוה מעליו והוא חיבור לשכינה שיוצרת בריאה מתוך ארבע רוחות של אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה שיש בם חקר הקבלה, חקר האותנטיות, חקר התרומה וחקר השלום. אדם שמקיים את ארבעת היסודות נמצא בנתינה אין סופית, מקיים "אהבת אמת" מתוכה הוא מקבל (קבלה) את היכולת לראות את תוצאת הנתינה ודרך חקירת התוצאה הוא ישדרג כדי להעצים את עצמו וזאת הנתינה חזרה לעצמו.

נתינה - קבלה - נתינה.
מערכת יחסי גומלין: "ואהבת לרעך כמוך" בהיפוך "כמוך לרעך ואהבת".
ציוויי השכינה שקיימים באדם מורים לו על דרך רוחנית וזאת כדי שיקיים בריאה הוא שהאדם יתגמל דרך עצמו (שימוש בארבעת כתרי הרוח) את עצמו שהיא הזכות הגדולה לאהבה עצמית שתוביל את האדם לגלות את כל יכול שבו.
מתוך ציווי זה הצורך הקיומי רוחני של האדם יהיה לתגמל את האחר באותם מאפיינים אשר קיבל והשתמש בהם בינו לבין עצמו לגדילה והתרחבות, חובתו להעביר את החכמה העצומה לאדם אחר בדמות נתינה כאילו נותן הוא לעצמו. הצורך הוא טבוע כחותמת באדם, כל כך חזק שאין לאדם אפשרות להתעלם מכך. כל מה שקיבל (קבלה) האדם, הינו מחוייב בנתינה בפועל, במעשי שבתוך הגשמי פיזי, האדם מחוייב להעצים ולהרחיב את חכמת הנתינה העצמית מעצם נתינתו כדי להמשיך לתת, ולשם כך עליו לחוות נתינה אמיתית מהמקום ששלח הוא והעניק נתינתו,, שחלילה לא ייקרה שנתינתו לא תחכים ותורחב.
לחוות: קבלת נתינה חזרה כתגובה לנתינה של האדם חייבת להישאר בפרשנות של האדם ללא טוב או רע, ללא פרשנות שאי נתינה כתגובה לנתינה היא ניצול או הפוך הכרת תודה. זאת אומרת שיכול להיות שהאדם בנתינה ואילו הצד השני שהוא הצד שלוקח נשאר פסיבי, עדיין זאת נתינה חזרה. על האדם הנותן לקבל (קבלה) מתוך הסיטואציה, להחכים ולהתרחב. כל פעולה מול הנתינה של האדם היא נתינה גם אם בפרשנות הארצית הנתינה חזרה מגיעה בדמות: כעס, עלבון, פגיעה רגשית או פיזית, שקר, זיוף ועוד.
תמיד יהיו אלו יחסי גומלין בין האדם לעצמו.
לסיכום:
אנו שייכים אחד לשני וחיים את חיינו מתוך הצורך ליחסי גומלין של נתינה קבלה נתינה.
הנתינה קבלה נתינה הם צורך קיומי כדי לחיות חיים מתוך מימוש להתפתח להיות שכינה שתיצור בריאה. אם חלילה נעצור את הנתינה או נעצור את הקבלה אנו מנתקים לעצמנו את צינור החיים ומייד נרגיש במחנק רגשי, פיזי, מחשבתי וכתוצאה מכך הרוח תהיה מדוכאת ועצובה.

"מהכלא הפיזי לחופש הרוחני"
ארבעת הגורמים הם: רוח, פיזי, מיינד רגש. ואותן יסודות הם חשובים ומהותיים כדי לחיות את החיים בנינוחות ואהבה. אם חלילה האדם אינו מאוזן בארבעת היסודות, אזי סביבתו הקרובה והרחוקה יחוו רוע ושקר שמגיע מתוך תלות, אגו, פחד, זעם, שנאה ועוד, שהם תוצאה של אדם שרוצה לצאת מהכלא הפיזי לחופש הרוחני שהוא הכל יכול.
מספיק שאחד מארבעת היסודות הללו אינו מתפקד כהלכה, יש סכנה ממשית ששאר היסודות ייקרסו אחריו ותהליך זה יגרום לכאוס עצמי.
סך כל הפעולות שהאדם מייצר, מהיקיצה בבוקר ועד לכתו לישון בלילה, בין אם הן נינוחות ובין הן לא נינוחות יגיעו מתוך האיזון או חוסר האיזון שאותו חווה האדם בארבעת היסודות.
בסיס טוב ליבו של האדם תלוי ביחסים הרגשיים בינו לבין עצמו ומתוכם ליחסים בינו לבין הסביבה.
היחסים הרגשיים בין האדם לעצמו יבואו לידי ביטוי ביחסים הרגשיים שלו עם הסביבה.
כדי ליצור הרמוניה בין הפרט לבני האדם, הפרט צריך להכיר בעצמו במי ומה שהוא, ומתוך זה, לאהוב את עצמו, להיות שמח, להיות אופטימי ובעל רצון להתפתחות כדי לקלף ולהסיר מעל עצמו כל פחד, חשש, תלות, עשיית רושם, תאווה לכסף וכו'. מימוש עצמי יגיע רק אם ארבעת התניות אלו יבואו לידי ביטוי.

תקשור קוד הקיום מביא לאדם את הידיעה וההכרה העצמית במי ומה שהוא.
פלטיאל אריה